Nari at a photoshoot in Jaffa

הטבע, קולו של האדם

אדם ההופך לזמיר, מתעופף ושר שיר מתוק ועצוב… אדם על סף ייאוש, מתחנן בפני הרוחות והפלגים שישאו את אנחותיו וייסוריו! ונימפה, שהפכה לקני סוף וזוכה שוב לקול בצורתה החדשה כחליל. סיפורים אלו ועוד קמים לתחייה במופע "הטבע, קולו של האדם".

מאז ומעולם שימש הטבע כמראה וכשלוחה של הרגש האנושי. אך ככל שהעולם המודרני מרחיק אותנו מן הטבע, כך אנחנו מאבדים יותר ויותר מן הקשר החיוני הזה. אנחנו מאבדים חלק מן הקול שלנו. וגם אם לרוב נדמה שאנחנו אלו שמעניקים לטבע קול, מנסים להציל אותו מן הנזק שאנחנו עצמנו גורמים, הרפרטואר הבארוקי שופע סיפורים שבהם ההפך הוא הנכון: הטבע מעניק קול לאדם.

במופע "הטבע, קולו של האדם", אנסמבל נארי בוחן את הסיפורים הללו במגוון של סגנונות מוזיקליים ושפות, בשילוב בין טרגדיה וקומדיה, ובמפגש של טקסטים תיאטרליים מקוריים עם רפרטואר היסטורי. זהו מסע מוסיקלי צבעוני המזמין את הקהל לצלול אל מעמקי הקשר שבין האדם לטבע, ומסתיים בשאלה הבלתי נמנעת: מה אנחנו מאבדים כאשר העולם הטבעי חדל להיות חלק מן החיים שלנו?

Program

undefined. פ. טורי
(1650 - 1737)
אני זמיר, עצוב ובודד מתוך ״איסמנה״
ג. דאולנד
(1563 - 1626)
דימינוציות על זרמו דמעותיי
אנונימי
()
ברבורה נוטה למות
ג. פ. הנדל
(1785 - 1659)
את עצמי אעריץ מתוך סמלה (HWV 58)
ה. קארי
(1687 - 1743)
סיפורה הטראגי של הסוסה מתוך "קנטטות ושירים"
א. סקרלטי
(1660 - 1725)
גלים צלולים, המפזרים דמעות מתוך ״קלורי שלי, קלורי יפה״ (H.129)
א. סטפני
(1654 - 1728)
רוחות מרגיעות מתוך "נתצי, אהבה"
י. ו. אייק
(1590 - 1657)
דימינוציות על דפנה
מ. פ. ד. מונטקלר
(1667 - 1737)
שרידים מיילים מתוך "פאן וסירינקס"
א. סקרלטי
הרוח הזו שסובבת אותך מתוך ״אני בוער, כן, באהבתי אלייך״ (H.62)
פ. קופרן
(1668 - 1733)
הזמיר המאוהב מתוך יצירות לצ'מבלו, ספר 3, סוויטה 14
ה. קארי
משאלת אמצע הקיץ מתוך קאליופה, או הרמוניה אנגלית (הנרי רוברטס, 1739)
ג. פ. הנדל
נפשי שומעת בראותה (HWV 207)